זכויות אסיר ונוהלי שב”ס

כליאה של בן משפחה או אדם קרוב הינה אירוע אשר מצריך התגייסות והשקעת משאבים רגשיים, פיזיים וכלכליים של סביבתו הקרובה. הכרת כללי הכליאה ונהלי שירות בתי הסוהר תסייע לעצור ו/או האסיר וקרוביו בצמצום חוסר הוודאות התמודדות קלה עם נהלי הכליאה ומתן תמיכה מיטבית לכלוא.

בישראל, ארגון הכליאה הלאומי שירות בתי הסוהר (שירות בתי הסוהר), אמון על החזקה וניהול כלואים ב-32 מתקני כליאה. במסגרת החקיקה, נקבעו מספר מצומצם של זכויות להן זכאים האסירים בישראל, כגון: הזכות לתנאי מחייה הולמים, שילוב בפעילות פנאי או חינוך, הזכות להיפגש עם עו”ד, הליכה יומית באוויר הפתוח ועוד.

המשמעות המעשית של זכויות אלו וכללי המאסר היומיומיים נקבעו על ידי שירות בתי הסוהר בפקודות נציבות ונהלים. לרשותכם אוסף של עיקרי זכויות האסיר/עציר בעת המאסר/מעצר וכן נהלי שירות בתי הסוהר המפרטים את הכללים הרלוונטיים לכל אחד מהתחומים השונים.

המידע המובא לפניכם מנוסח בצורה פשוטה ונגישה על מנת להקל בהבנת הכללים. בהפניה לכללי שירות בתי הסוהר באתר זה, יופיע בסוגריים () מועד העדכון האחרון שנבדק. לדוגמא בהפניה לפקודת נציבות 04.01.00 ״הנפקת ציוד אישי לאסיר״ (15.11.2022). המידע מתייחס לפקודת הנציבות אשר עודכנה ביום 15.11.2022.

יש לקחת בחשבון שכללי שירות בתי הסוהר מתעדכנים מעת לעת וכן כי הנוסחים המופיעים בפקודות שירות בתי הסוהר הרשמיות ובפסיקה העדכנית הם הקובעים.

חקיקת בתי הסוהר עוגנה במסגרת פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל”ב-1971,  ותקנות בתי הסוהר, התשל”ח-1978.

לעיון בכלל הפקודות והנהלים ניתן להיכנס לאתר שירות בתי הסוהר.

חשוב לדעת!

• מתקן הכליאה מנוהל על ידי גורמי שירות בתי הסוהר ובו סדר יום קבוע וכללים ברורים ונוקשים. אי עמידה בנהלים עשויה לגרור עמידה לדין משמעתי.
• התנהגות טובה במהלך תקופת המאסר ושילוב במסגרות טיפול, חינוך ותעסוקה תשפיע על הדרך בו ירוצה עונש המאסר, סיכויי השחרור המוקדם ואי החזרה למאסר.
• במתקני הכליאה השונים תוכניות שיקום וטיפול, קיימת חשיבות להשתלבות בתוכניות הטיפול ועמידה בתנאיהן.
• לסירוב של האסיר לשתף פעולה עם גורמי הכליאה במסגרות טיפול, חינוך ותעסוקה השלכות על המשך ריצוי ותנאי המאסר.
• כל אסיר/עציר זכאים להגיש בקשות באמצעות מנהל האגף לצורך קבלת זכויותיו וכל נושא אחר הקשור למאסר, למעצר או לשירות בתי הסוהר. טופס הגשת בקשת אסיר ניתן לקבל ממפקד האגף.
• הזכויות והחובות במאסר מעוגנות בפקודת בתי הסוהר ובפקודות הנציבות. לאסיר הזכות לבקש לקרוא את פקודת בתי הסוהר ואת פקודות הנציבות וכן פסקי דין במחשב המצוי באגף. לשם כך, יש לפנות בבקשה למנהל האגף.
• פעולות רבות מוגדרות בכלא כטובת הנאה, כגון: יציאה לחופשות, התייחדות, קשר טלפוני, ביקורים, רכישת מוצרים בקנטינה. פעולות אלו כפופות לשיקול דעת שירות בתי הסוהר ובסמכותו לשלול אותם. מומלץ לעיין בפקנ״צ 04.17.00 ״הענקת טובות הנאה ושלילתן״ (14.9.2021).
•  
• שמירת הקשר של בני המשפחה והחברים עם הכלוא תקל על קשיי המאסר ותאפשר חזרה לחברה בתום המאסר.

תהליך הקליטה בשירות בתי הסוהר מחולק לשלושה שלבים:

תהליך אבחון ומיון – במהלכו מתבצעת קליטה ראשונית לבית הסוהר ומתקבלת החלטה על השיבוץ במתקן כליאה ספציפי. כחלק מתהליך המיון, עובר האסיר אבחון בתחומים שונים וביניהם אבחון רפואי, סוציאלי, מודיעיני וכן שיחה אישית עם קצין מיון. 

המיון מתבצע בין היתר בהתאם לקריטריונים הבאים: רמת המסוכנות של האסיר (בריחה, התנהגות, אובדנות, פגיעה על ידי אחרים), רמת הביטחון של בתי הסוהר השונים, מאפייני האגפים השונים וצרכי בית הסוהר, משך המאסר וכן צרכיו ומאפייניו של האסיר.

תהליך קבלה – מתבצע על ידי ועדת קבלה לאחר שיבוצו של האסיר למתקן הכליאה הספציפי. האסיר יעבור ראיון קבלה על ידי כל אחד מאלה בנפרד: מפקד האגף, קצין מודיעין, עובד סוציאלי, רופא וקצין חינוך. הוועדה בונה לכל אסיר “תוכנית אישית” על פי התאמתו למסגרות השונות הנהוגות בשירות בתי הסוהר – בהן חינוך, טיפול ושיקום.

שירות בתי הסוהר מחויבים לאפשר לאסיר להופיע בפני ועדת הקבלה 30 ימים לכל היותר מיום קליטתו בבית הסוהר. לאסיר יש זכות להופיע בפני הוועדה ולהשמיע את עמדתו. לפני קבלת החלטת הוועדה יוכל האסיר להגיש את טיעוניו על גבי טופס ייעודי אותו יש לקבל ממפקד האגף. הישיבה וכן החלטת הוועדה יוקלדו ויתועדו במערכת שירות בתי הסוהר.

תהליכי מעקב –ועדת מעקב מתכנסת אחת לארבעה חודשים ולאסיר זכות להשתתף בוועדה ולהשמיע את עמדתו. מטרת הוועדה היא לעקוב אחר התקדמות האסיר בהתאם לתוכנית שהוכנה עבורו ושילובו במסגרות השונות הקיימות, ולעדכנה במידת הצורך. לוועדת המעקב של שירות בתי הסוהר סמכות להפסיק, לעצור, להשהות או לשנות את ההשתתפות של האסיר בתוכניות שונות, בהתאם לשיקולים מקצועיים. לאסיר יש זכות לפנות לוועדה בכתב, לפני קבלת ההחלטה בדבר הפסקת /מניעת השתתפותו בהליך השיקום במסגרת, ולהעלות טענותיו כנגד ההחלטה כחלק מזכותו לשימוע. פניה זו יש לבצע על גבי טופס ייעודי המצוי אצל מפקד האגף.

חשוב לדעת!

• מטרת תהליך הקליטה, הינו לוודא שהאסיר נקלט לבית הסוהר המתאים ומסווג באופן שיאפשר לו השתלבות מיטיבה בתהליכי טיפול ושיקום.
• קיימת חשיבות לשיתוף פעולה עם גורמי הכליאה על מנת ללמוד כלים מתקנים לחיים!
• קיימת אפשרות לביצוע תהליכי מיון עוד טרם כניסה למאסר (למשוחררים בתנאים). ראה באתר שירות בתי הסוהר מתייצבים למאסר נדחה.

כללים בנושא הליך הקליטה בשירות בתי הסוהר:

פקודת נציבות 04.69.00 ” ועדת תקון-בניית תוכנית אישית ומעקב” (8.12.2022)

פקודת נציבות 04.06.00 “אבחון, מיון והחזקת עצורים/אסירים טעוני פיקוח (8.12.2022)

פקודת נציבות 04.30.00 “קליטה, החזקה ושחרור עצורים” (25.1.2016)

נוהל מס’ 01.01 “כללים בדבר אבחון, מיון והשמה של אסירים” [5.12.2012]

נוהל אגף האסיר 01-0002 “אבחון אסירים שאינם משתמשים בסמים ומיונם לאגפים נקיים מסמים” [8.12.2009].

1) החזקת ציוד בין כתלי הכלא– כללי

• החזקת ציוד במסגרת המאסר הינה בהתאם לנהלים. על מנת לשמור על תנאים הולמים, יש רשימת ציוד המסופקת על ידי שירות בתי הסוהר. בנוסף לכך, יש רשימת ציוד אותה האסיר יכול להכניס מחוץ לכתליי הכלא או לרכוש בחנות המכר ולהחזיק כציוד אישי.
• לשירות בתי הסוהר אחריות של עד 1,000 ₪ בגין ציוד שאבד או ניזוק בעקבות מחדל של שירות בתי הסוהר (1,200 ₪ לאסירה).
• אסיר יכול להחזיק בתאו עד 2 קלסרים של מסמכים משפטיים בכל רגע נתון. הכנסת קלסר או מסמכים נוספים תתאפשר באישור מפקד בית הסוהר.
• החזקת ציוד נחשבת ל”טובת הנאה” אותה ניתן לשלול בגין התנהגות שלילית של האסיר.
• ככלל, ניתן להחזיק ציוד בכל אחד מהאופנים הבאים

–         ציוד הניתן על ידי שירות בתי הסוהר במהלך המעצר/מאסר.

–         הכנסת ציוד ביום ההתייצבות למאסר.

–         הכנסת ציוד במסגרת ביקור.

–         רכישת ציוד במרכזי המכר “קנטינה”.

כללים בנושא ציוד:

פקודת נציבות 04.01.00 ״הנפקת ציוד אישי לאסיר״ (15.11.2022)

פקודת נציבות 04.33.00 ״החזקה, אחסנה ושינוע פריטי ציוד של אסירים״ (4.12.2012)

נוהל מנהל שירות בתי הסוהר 03-4021 ״מגוון מוצרים לרכישה במרכזי מכר לאסירים״ (11.01.2022)

נוהל חטיבת לוגיסטיקה 02-2044 “ניפוק והחזרת ציוד לאסירים” (13.4.2022)

2) הציוד שניתן לאסיר ע״י שירות בתי הסוהר במהלך המעצר/מאסר

שירות בתי הסוהר מספק ציוד אישי בהתאם לכללים שנקבעו במסגרת פקנ״צ 04.01.00 ״הנפקת ציוד אישי לאסיר״ (15.11.2022)

במסגרת נספח א’ לפקודה מפורטים רשימת הפרטים

לוח 1 –  סל סדקית ניפוק ראשוני לעצור הנקלט בבית הסוהר לפני החלטת השופט. הפריטים כוללים בין היתר – מגבת, סבון קטן אישי, שמפו מיני, מברשת שיניים משחת שיניים מיני וסדין חד פעמי.

לוח 2 – סל סדקית ניפוק חודשי לאסיר/עצור אשר הוגדר כ”אסיר נזקק“. הפריטים כוללים בין היתר – מגבת, סבון קטן אישי, שמפו מיני, מברשת שיניים משחת שיניים מיני וסדין חד פעמי.

לוח 3 – סל ניפוק ראשוני /חידוש לבוש לאסיר/עצור נזקק או עצור לימים. הפריטים כוללים בין היתר – 2   זוגות גרביים, 2 זוגות תחתונים,2 גופיות אשר יחולקו כל 4 חודשים.

לוח 4 – סל לבוש ניפוק ראשוני לאסיר.  הפריטים כוללים בין היתר – 2 חולצות, 2 מכנסיים, מעיל ותיק נשיאת ציוד אישי על פי הצורך.

לוח 5 – סל חידוש לבוש שנתי לאסיר – חולצה, מכנס, מעיל (אחד תמורת אחד או על פי הצורך).

לוח 6 – סל ניפוק לבוש לאסיר מועסק – חולצה, מכנס, נעלי עבודה יחודשו אחת לשנה/שנתיים בהתאם לצורך.

שמיכות: האסיר/ה/עצור/ה יקבלו משב״ס 2 שמיכות ובעונת החורף יורשו לרכוש באמצעות מרכז המכר ביחידה עוד 2 שמיכות. לא ניתן להכניס שמיכות דרך ביקורי משפחה.

חשוב לדעת!

• בתום תקופת המאסר, האסיר חייב להחזיר את כל הציוד שסופק לו .
• במקרים בהם שירות בתי הסוהר אחראי על ציוד האסיר ונגרם לציוד נזק/אובדן, יוכל האסיר לקבל את שוויו בכסף. סכום האחריות מוגבל ולא יעלה על 1,000 ₪ לאסיר ו 1,200 ₪ לאסירה (בהתאם לכתב ההתחייבות עליו מוחתם האסיר עם קליטתו בבית הסוהר).
• הגדרת אסיר נזקק נקבעה בפקודת נציבות 04.38.00 “מענק כספי לאסיר נזקק” (עודכן ביום 1.2.2016). אסיר אשר הוגדר כ”נזקק” זכאי לקבלת סכום חודשי בגובה 110 ₪ משירות בתי הסוהר.

מידע נוסף בעניין אסיר נזקק https://www.gov.il/he/Departments/policies/043800

ראה גם באתר כל זכות – המידע זמין גם בערבית

https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%A7_%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A8_%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%A7

3) הכנסת ציוד ביום ההתייצבות למאסר

אסיר אשר מתייצב למאסר מביתו (מאסר נדחה, מיון מוקדם) יוכל להביא עימו ציוד בהתאם למפורסם באתר שירות בתי הסוהר.

https://www.gov.il/he/Departments/General/miyun_mukdam

המלצה:

השאירו העתק של המסמכים החשובים שלכם כמו: ת.ז, רישיון, אישורי נכות, מספר תיק ביטוח לאומי ועוד במקום זמין עבור בני המשפחה.

חשוב לדעת!

אם במקרה הגיע האסיר עם ציוד שאסור להכניס לבית הכלא, הציוד יילקח ממנו ויעבור לאחריות שירות בתי הסוהר שמאחסן את הציוד ב “מרכז האספקה” עד להוצאתו על ידי האסיר/עצור או משפחתו.

חשוב לוודא שהרכוש שנלקח תועד בטופס המיועד לכך על ידי הסוהר.

לאסיר/עצור יש זכות לקבל עותק מהטופס, המהווה אישור על הפקדת הרכוש.

4). הכנסת ציוד במסגרת ביקור

על מנת להכניס ציוד במסגרת ביקור יש לקבל אישור מבית הסוהר, על האסיר לקבל אישור מראש.

רשימת הציוד המותרת להכנסה במסגרת ביקור מפורסמת באתר שירות בתי הסוהר:

https://www.gov.il/he/departments/general/klaley_bikur

הציוד יימסר לסוהר הממונה על קבלת הציוד במסוף הביקורים וייבדקו על ידו. על הסוהר להקפיד שלא להשחית או לקלקל הפריט בעת הבדיקה.

רשימת הציוד שהותר להכנסה יירשם בטופס, עותק ממנו יימסר למבקר מוסר פריטי הציוד. פרטי הציוד שהתקבלו יוזנו למערכת הממוחשבת והטופס יתויק בתיקו המנהלי של האסיר. לאחר מסירת הציוד לאסיר יחתום האסיר כי הוא מאשר קבלת הפריטים.

קיים איסור להעביר לאסיר כספים במזומן או בהמחאות במסגרת ביקור.

5) רכישת ציוד במרכזי המכר ה”קנטינה”.

בבתי הסוהר פועלים מרכזי מכר בהם ניתן לרכוש מוצרים מגוונים. רשימת המוצרים ומחיריהם יוצג בלוחות המודעות באגפים ובחזית מרכז המכר. רכישה במרכז המכר ה”קנטינה” הינה טובת הנאה אותה ניתן לשלול בהתאם להתנהגות האסיר.

ניתן לרכוש בכל חודש בסכום של 1,600 ₪, בסמכות מפקד/סגן לאשר רכישה בסכום נוסף של 200 ₪.

לאסירות – יינתן סכום נוסף על סך 200 ₪ לרכישת מוצרי היגיינה אישיים.

ניתן לרכוש מוצרים במרכז המכר פעמיים בחודש במחצית סכום הרכישה המירבי (800 ₪). במידה ולא נוצל סכום הרכישה המרבי לא ניתן לצבור לרכישה במחצית השנייה.

ניתן לאשר רכישת מוצרים שלא באמצעות מרכז המכר כ”רכש חוץ” (יש לעיין בסעיף 18 לפקודת נציבות 04.32.00).

בעת קליטה של האסיר בשירות בתי הסוהר, יקבל העצור/אסיר מאת מפקד האגף מספר חשבון אשר ישמש אותו במהלך המאסר. חשבון האסיר מנוהל ע”י גזבר היחידה.

לחשבון האסיר יועבר כל תקבול בגין שכר עבודה או תשלום אחר המועבר לאסיר באמצעות גורמי שירות בתי הסוהר.

קרובי האסיר יוכלו להפקיד סכומי כסף אשר ישמשו את האסיר לרכישת מוצרים במרכזי- המכר של שירות בתי הסוהר “הקנטינה”. את ההפקדה לחשבון האסיר ניתן לבצע במזומן בבנק הדואר או באמצעות נינה קנטינה במגוון אמצעים.

מחשבון האסיר ניתן להעביר כסף לחשבון המרכז לגביית קנסות באמצעות בקשה שתועבר לגזבר היחידה.

ניתן להפקיד מידי חודש עד סכום של 2,000 ₪.

האסיר יכול לבקש להוציא כסף מחשבון הקנטינה ולהעביר לבני משפחה מקרבה ראשונה או עו”ד במסגרת ביקור או חופשה.

גזבר היחידה יעביר לעו”ד או בן משפחה מקרבה ראשונה כסף מזומן, בעת הביקור זאת בתאום מראש מול מנהל האגף.

ניתן לבקש מגזבר היחידה לבצע העברה בנקאית מחשבון האסיר לחשבון עו”ד מייצג, או לחשבון בנק חיצוני על שם האסיר בלבד.

יצוין כי ניתן להטיל עיקול על חשבון האסיר. במידה וקיים עיקול, הוא יוטל על כל הפקדה חיצונית שתעוקל במלואה. לעומת זאת, ניתן לעקל רק 20% מסך הכספים שהופקדו כנגד שכר עבודת האסיר כך שהאסיר יוכל להמשיך ולהשתמש ביתרה (80%) למטרות רכישה.

כללים בנושא חשבון האסיר:

נוהל מחלקת חשבות 07-1005 – “רכישות פרטיות של אסירים” ( 8.12.2022)

נוהל מחלקת חשבון 07-1003 “רכישות אסירים במרכז מכר” (15.12.2021)

פקודת נציבות 04.32.00 “מרכזי מכר לאסירים” (25.5.2022)

קיום קשר עם בני המשפחה, חברים וגורמים בקהילה, הינו חיוני לאסיר ותורם לשיקומו. האפשרות לקיום קשר טלפוני, באמצעות הטלפונים הציבוריים המצויים באגפים, הינה טובת הנאה אשר ניתן לשלול אותה במקרה של התנהגות שלילית  או שימוש לרעה.

הכללים לקיום קשר טלפוני עוגנו בפקודת נציבות 04.36.00 ״קשר טלפוני של אסירים ועצורים״ (20.2.2023).

ניתן לקיים שיחות טלפון בין השעות 08:00-22:00 בהתאם לכללי האגף וסדר היום הקבוע בו. הטלפון הציבורי חסום לשיחות נכנסות .

בעת כניסה לכלא האסיר יכול לבחור האם להשתמש בכרטיס זיהוי מגנטי באמצעותו יופעל הטלפון בעת ביצוע שיחה. או באמצעות זיהוי קולי לאחר הזדהות אצל מפקד האגף.

את כרטיס החיוג ניתן להטעין בדקות שיחה באמצעות רכישת כרטיס טעינה במרכז המכר או באמצעות ביקור משפחה/מכרים.

עלות כרטיס טעינה 50 ₪ והוא משמש לשש שעות שיחה.

במסגרת הביקור, ניתן לרכוש עבור האסיר בעמדת המכירה בכניסה לביקור עד 2 כרטיסי טעינה. האסיר יכול לרכוש כרטיסי טעינה ממרכז המכר בהתאם להגבלות סכומי הרכישה.

מי שיש לו זיהוי קולי יכול להטעין את הכרטיס באמצעות הטלפון ישירות מחשבון הקנטינה.

במידה ויש צורך בביצוע שיחה דחופה, והטלפונים הציבוריים אינם תקינים/זמינים, ניתן לפנות למפקד האגף והוא רשאי לאשר שיחה חריגה מטלפון שירות בתי הסוהר בפיקוח סוהר.

לגורמי שירות בתי הסוהר סמכות למנוע קשר טלפוני או להגביל קשר זה. ניתן לפקח על שיחות האסיר. טרם קבלת החלטה על מניעה או הגבלה של קשר טלפוני, יובאו נימוקי האסיר הכתובים בפני מקבל ההחלטה. כל החלטה על שלילת שיחות חייבת להיות מנומקת.

במתקני הכליאה אגפים או תאים המוגדרים כ”אגף למניעת פשיעה באמצעות טלפון” המתאימים מבחינה בטחונית או טכנולוגית להחזקת אסיר שיש לגביו מידע שעלול לבצע עבירה באמצעות הטלפון. החזקה באגף למניעת פשיעה, תהיה בהתאם להחלטת מפקד המחוז או סגנו ובהתאם להמלצת חטיבת המודיעין. ההחלטה תהיה תקפה לשלושה חודשים.

לאסירים השוהים באגפים השמורים, אגפי הפרדה או אסירים ביטחוניים קיימים כללים מיוחדים לקיום קשר טלפוני, מומלץ לעיין בנהלים הרלוונטיים.

אסיר זכאי לקבל נייר כתיבה לשליחת מכתבים, דמי משלוח יהיו על חשבון האסיר. גורמי שירות בתי הסוהר רשאים לפתוח ולבדוק כל מכתב המיועד לאסיר או נשלח ממנו. כתב או מסמך שנפתחו יסומנו בראשי תיבות של פותח המסמך.

חשוב לדעת!

קיום קשר טלפוני עם עו”ד הינה זכות הנתונה לאסיר ולעצור.

קיים איסור להאזין לאסיר המשוחח עם עורך דינו.

שיחות שירות בתי הסוהר עשויות להיות מוקלטות וניתן להאזין להם בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק.

כללים בנושא קשר טלפוני

פקודת נציבות 04.36.00 ״קשר טלפוני של אסירים ועצורים״ (20.2.2023).

פקודת נציבות 04.34.00 “מתן שירות מקצועי לאסירים ועצורים על ידי עורכי דין” (15.2.2022)

פקודת נציבות 03.02.00 ” כללים ביחס לאסירים ביטחוניים”( 15.11.2020)

 פקודת נציבות 04.66.00 “כללים להחזקת אסירים באגף השמור” (9.11.2917)

פקודת נציבות 04.03.00 “החזקת אסירים בהפרדה” (14.10.2021)

נוהל חטיבת כליאה 04.03 – “קיום שיחות טלפון בין אסירים שהינם בני משפחה” (30.11.2009)

ביקורים של משפחה ומכרים מאפשרים לאסיר לשמור על קשר עם העולם החיצון ולהקל על מאסרו. הכללים לקיום ביקור נקבעו במסגרת פקנ״צ 04.42.00 ״סדרי ביקור אצל אסירים״ (28.1.2015).

ימי הביקור יקבעו בכל מתקן על ידי מפקד הכלא בימי חול בין השעות 08:00-16:00 ובימי שישי בין השעות 08:00-14:00.

קיימים שני אופני ביקור:

• ביקור סגור – ביקור בחדר ייעודי בו יש מחיצה המפרידה בין האסיר לבין מבקריו והתקשורת נעשית באמצעות טלפון. ככלל, הביקורים בבית הסוהר הם סגורים.

• ביקור פתוח – מתקיים בחדר ביקורים ללא מחיצה (או מחיצה עם חלון פתוח) או בחצר במקום מוצל ומקורה. למפקד היחידה סמכות לאשר ביקור פתוח.

משך הביקורים:

אסירים פליליים ועצורים (פליליים או ביטחוניים)– עד 30 דקות.

אסירים בטחוניים – עד 45 דקות.

מפקד בית הסוהר רשאי להאריך ביקורים אצל אסירים שפוטים לעד שעה בסך הכל.

תדירות ביקורים:

עצורי ימים : אינם זכאים לביקור, אלא אם הממונה על החקירה אישר זאת.

כשמדובר בעצור לימים קטין, כן יתאפשר ביקור של בני משפחה מדרגה ראשונה – הורה, אח ובן זוג של הקטין מנישואין. עם זאת, הממונה על החקירה יכול לשלול זכות זו.

עצורים: תום הליכים או החלטה אחרת: אחת לשבוע למשך 30 דקות.

שפוטים: בתום שלושה חודשי מאסר ולאחר מכן כל חודשיים.

ניתן להגדיל תדירות ביקורים לאחת לשבועיים כחלק מ”טובות הנאה” הניתנות לאסירים (ואף בטרם חלפו 3 חודשים מתחילת מאסרו).

עורך דין רשאי לבקר את האסיר לצורך מתן שירות מקצועי בשעות העבודה הרגילות של בית הסוהר. ביקור עו”ד יתקיים בתנאים המאפשרים פרטיות ושמירה על חסיון וסודיות במקביל לפיקוח על האסיר.

כללי הביקור:

• על המבקר לזמן ביקור במערכת תכנון ביקור לאסירים. (ניתן להגיע ללא תאום, תינתן עדיפות למבקרים שביצעו הזמנת תור)

הטלפון לזימון ביקורים: 074-7837777

• בכל ביקור, יכולים להשתתף עד שלושה מבוגרים וילדיו של האסיר (עד גיל 18) ובכל מקרה לא יותר מחמישה מבקרים.
• ככלל כניסת קטין בליווי הורה או אפוטרופוס. המלווה יוכל להגיע עם הקטין אך לא להכנס לביקור.
• למפקד בית הסוהר סמכות לאישור ביקורים מיוחדים שלא בימי הביקור הרגילים לדוגמא: עו”ד, רב, נציג מדינה זרה ועוד. (ראה סעיף 12 לפקודת נציבות 04.42.00)
• על המבקר להזדהות עם תעודת זהות ולעבור בדיקות ביטחוניות הכוללות חיפוש על גופו, בגדיו וחפציו. חיפוש על גופה של אישה יעשה על ידי סוהרת.
• ניתן להכניס ציוד לאסיר/עצור במהלך ביקור, ראה “הכנסת ציוד במסגרת ביקור” (קישור)
• על המבקר חל איסור להכנסת חפצים אישיים, ניתן להפקידם בתאי אחסון בעלות של 5 ₪. מומלץ שלא להביא חפצים יקרי ערך.
• בסמכות נציב שירות בתי הסוהר למנוע מאסיר ביקור למשך שלושה חודשים וכן למנוע כניסה של אדם לביקור, בהתאם לכללים שנקבעו בחוק.
• על המבקר להישמע לסוהר הביקורים. מבקר אשר מפר את הוראות מתקן הכליאה במהלך הביקור, יורחק או ייעצר .

כללים בנושא ביקורים

פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל”ב-1971 – סעיף 45

תקנות בתי הסוהר, התשל”ח-1978 – סעיפים 30,31  

פקודת נציבות 04.42.00 ״סדרי ביקור אצל אסירים״ (28.1.2015).

פקודת נציבות 03.06.00 ” עריכת חיפושים “(עודכן ביום 20.2.2023)

פקודת נציבות 04.34.00 ״מתן שירות מקצועי לאסירים ועצורים ע״י עורכי דין״ (15.2.2022)

כללי

מעורבות בהליך פלילי ושהייה בין כתלי הכלא מעלה צורך בייצוג משפטי בהיבטים שונים. בעוד שהייצוג בהליך הפלילי מצריך מומחיות הבקיא בדיני עונשין וראיות, ייצוג בעניינים הקשורים למאסר מצריך ידע גם בדיני הכליאה בישראל, משפט מנהלי וחוקתי. מומלץ לוודא, בתהליך שכירת עו”ד כי העו”ד התמחה בייצוג אסירים. קיימים גופים ממשלתיים כמו הסנגוריה הציבורית והלשכה לסיוע משפטי, אשר בכפוף לכללי הזכאות הקבועים בחוק, ניתן לקבל ייצוג משפטי. הייצוג מגופים אלו עשוי להיות כפוף בתשלום אגרה.

הסנגוריה הציבורית

הסנגוריה הציבורית קמה מכוח חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ”ו- 1995, ומהווה זרוע של משרד המשפטים. בסנגוריה שישה מחוזות – הסנגוריה הארצית, מחוז צפון, מחוז דרום, מחוז ירושלים, מחוז מרכז, מחוז ת”א, מחוז חיפה.

מטרתה, היא להעניק ייצוג משפטי מקצועי לחשודים (לפני ובמהלך חקירה), עצורים, נאשמים ואסירים העומדים בתנאי הזכאות הקבועים בחוק. 

לבירור זכאות לייצוג, פרטי התקשרות ומידע נוסף, יש לעיין באתר הסנגוריה הציבורית בכתובת :

https://www.gov.il/he/departments/public-defense/govil-landing-page

ייצוג בפני וועדת השחרורים

וועדת השחרורים רשאית להורות על מינויי סנגור לאסיר המבקש לקיים דיון בשחרורו המוקדם, בין אם לבקשת האסיר ובין אם מיוזמתה.

חשוב! אסיר המעוניין בייצוג סנגור ציבורי בוועדת השחרורים, נדרש לפנות לוועדת השחרורים בבקשה למינוי סנגור 6 חודשים לפני מועד ריצוי 2/3 מנהלי מתקופת מאסרו.

על האסיר לפנות לקצין האסירים או מפקד האגף ולבקש לקבל טופס “בקשת מינוי סנגור לוועדת השחרורים”. לאחר שהאסיר ימלא את הפרטים יגיש את המסמך למפקד האגף שיעבירו להחלטת ועדת השחרורים.

ייצוג במסגרת עתירת אסיר

לבית המשפט המחוזי, הדן בעניינם של אסירים, סמכות למינוי סניגור ציבורי שייצגו בעתירה שהגיש.

אסיר המבקש להיות מיוצג על ידי הסנגוריה צריך לציין זאת כבר במסגרת העתירה שלו (עדיף לבקש בדף נפרד ולצרפו לעתירה).

שימו לב! על האסיר לנמק את בקשת המינוי ולהתייחס בין היתר, למצב הכלכלי, לצורך בייצוג (למשל, במקרה שמדובר בסוגיה משפטית או בתיק מורכב), מוגבלות או נכות, אסירים זרים, אסירים שאינם דוברי עברית וכדומה.

בנושאים נוספים כגון :בקשת חנינה, קציבה, משפט חוזר, חקירה והליך פלילי חדש, מומלץ לעיין באתר הסנגוריה הציבורית בכתובת:

https://www.gov.il/he/departments/public-defense/govil-landing-page

או באתר כל זכות בכתובת:

https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

הסיוע המשפטי – סיוע וייצוג בהליכים אזרחיים

הסיוע המשפטי, הינו יחידה במשרד המשפטים אשר פועלת בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל”ב-1972, ותקנות הסיוע המשפטי, התשל”ג-1973.

בלשכה לסיוע, שבע יחידות – יחידה ארצית, מחוז צפון, מחוז דרום, מחוז ירושלים, מחוז מרכז, מחוז ת”א, מחוז חיפה.

הסיוע המשפטי, מעניק סיוע משפטי בנושאים אזרחיים למבקשים מעוטי יכולת, שזכאים לכך בהתאם להוראות הדין ובכלל זאת אסירים. הסיוע כולל ייעוץ משפטי ובעיקר ייצוג בפני ערכאות משפטיות, על ידי עורכי דין הממונים על ידי הסיוע המשפטי.

הייצוג ניתן במגוון תחומים ביניהם: תביעות כספיות, חובות בהוצאה לפועל, דיני עבודה, גירושין, מזונות, משמורת, ירושות, ביטוח לאומי ועוד.

כדי לקבל ייצוג מהסיוע, יש לעמוד בשלושה תנאים:

• הפניה היא בתחום שמצוי בטיפול הלשכה לסיוע משפטי.
• מבחן ההכנסה – גובה ההכנסה ונכסיו של המגיש ומשפחתו.
• סיכויי הצלחת התיק.

פרטי התקשרות:

מידע בתיקים קיימים וקבלת סטטוס הטיפול בתיק *6405

פתיחת תיקים ושינוי מועד ריאיון 073-3927788

טלפון למתקשרים מחו”ל  972-8-6831681

מענה טלפוני בימים א’ עד ה’, בין השעות 08:00 עד 16:00.

אסיר יכול לפנות באופן עצמאי ללשכה לסיוע המשפטי .קיימים מתקני כליאה אליהם  מגיע נציג הלשכה לסיוע משפטי, לפגוש את האסירים.

לבירור זכאות לייצוג ומידע נוסף, יש לעיין באתר הסיוע המשפטי בכתובת :

https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_justice_legal_aid/govil-landing-page

חשוב לדעת!

• על החלטת הלשכה שלא להעניק סיוע משפטי ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום מיום בו נמסרה הודעת הסירוב, וזאת לבית המשפט המחוזי שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה.
• אין לשלוח ללשכה מסמכים מקוריים בדואר – הלשכה גורסת את כל המסמכים לאחר סריקתם למערכת בהתאם למדיניותה. שמרו אצלכם את המקור, שלחו עותקים בלבד.

1)הזכות לתנאי מחייה הולמים

לכל אסיר הזכות להיות מוחזק בתנאי כליאה הולמים שלא יפגעו בבריאותו ובכבודו.

בפקודת בתי הסוהר נקבע כי תנאים אלה כוללים: תנאי תברואה הולמים המאפשרים שמירה על נקיון אישי, תנאי תאורה ואוורור סבירים בתא, אספקת ציוד בסיסי כמו מיטה ומזרן, שמיכה, מזון ומי שתייה מספיקים ובאיכות ראויה לשמירה על בריאות האסיר, הליכה יומית באוויר הפתוח של שעה לפחות.

בכל תא חייב להיות חלון (או מקור אוורור חלופי אך אין חובה להציב מזגן); שירותים מופרדים מחלק המגורים וכיור; מקלחת נפרדת מהשירותים עם מים בטמפרטורה מתאימה; תאורה לקריאה שולחן ואמצעי לאחזקת חפצים אישיים. למלוא הכללים מומלץ לעיין בתקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר), התש”ע-2010. קיימים כללים אשר יחולו רק בהתייחס למבנים אשר נבנו אחרי שנת 2010.

שטח המחייה לכל אסיר הינו מינימום של 3 מ״ר, בהתאם להחלטה שניתנה במסגרת בג”ץ הצפיפות (1892/14)  יגדל השטח ל-4.5 מ״ר עד ליום 31.12.2027.

כללים בנושא תנאי המחייה:

פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל”ב-1971 , סעיף 11ב

תקנות בתי הסוהר, התשל”ח-1978 סעיפים 6-12

תקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר), התש”ע-2010

2)תזונה בבית הסוהר

לאסיר יש זכות לקבל מזון באיכות ובכמות הולמת הנדרשת לצורך שמירה על בריאותו והמותאמת לצרכיו הרפואיים והבריאותיים.

אסיר זכאי למינימום של 3 ארוחות ביום, בהתאם לתפריט שירות בתי הסוהר שנקבע כל שבוע.

התפריט צריך לכלול את 6 קבוצות המזון העיקריות – מוצרי חלב, בשר/עוף/דגים וירקות קפואים, ביצים, ירקות ופירות טריים, מוצרים יבשים (קטניות, שימורים) ולחם ומוצריו.

אסיר הסובל מבעיה בריאותית, זכאי לבקש דיאטה המותאמת לצרכיו הרפואיים. יש שלושה סוגים של דיאטות:

• דיאטה מטבולית – תינתן במסגרת טיפול במחלה, על האסיר לבקש מרופא היחידה.
• דיאטה מיוחדת  -תינתן במסגרת טיפול בבעיות רפואיות מיוחדות, כולל רגישויות למרכיבי מזון,  על האסיר לבקש מדיאטנית מטעם שירות בתי הסוהר.
• דיאטה צמחונית/טבעונית- אני מכילה מוצרים מן החי, תינתן בהתאם להצהרת האסיר.

מזון מיוחד מטעמי דת

אסירים יהודים שומרי מצוות המנהלים אורך חיים תורני או דתי, יכולים לבקש תפריט כשר למהדרין בבית הסוהר.

 אסיר שמעוניין בתפריט כשר למהדרין צריך להגיש בקשה לתפריט כשר לרב היחידה לאחר הקליטה בכלא, עם הגשת הבקשה ינתן אישור זמני לקבלת המזון למשך 14 ימי עבודה.

אסירים שחזרו בתשובה במהלך המאסר, יבצעו את הליך הבקשה ואישור תפריט המהדרין באמצעות רב בית הסוהר לאחר ששהו לפחות חצי שנה באגף תורני ותפקדו כשומרי מצוות.

הקריטריונים שנקבעו בנוהל,  לקבלת אישור למזון מהדרין :

• .האסיר אינו מעורב/ לא משתמש בסמים
• האסיר אינו רוכש מוצרי מזון במרכז המכר בכשרות רגילה
• האסיר אינו אוכל את המזון המבושל בבית הסוהר ואינו קונה מוצרי מזון שאינם מהדרין (גם עבור אדם אחר)
• האסיר לא ביצע עבירה הלכתית
• האסיר לא הודח מאגף לש”מ/ אג”ד עקב אי התאמה
• האסיר מקפיד על אורח חיים דתי כנדרש בכל שעות היממה

האישור לקבלת מזון כשר ניתן על ידי הועדה המחוזית לאישור מזון מהדרין בהתאם להמלצות הגורמים וביניהם מנהל האגף ורב היחידה.

במקרה שבו בקשת האסיר למזון כשר נדחתה, על רב היחידה לעדכן אותו תוך 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה. האסיר יוכל להגיש בקשה חדשה בתום שלושה חודשים מיום ההחלטה ובה לפרט את שינוי הנסיבות שמצדיק לקבל את בקשתו כעת.

אספקת מזון בנסיעות ומעברים

כל אסיר זכאי לשלוש ארוחות ביום, גם במהלך נסיעות ומעברים.

בבוקר – ירקות, לחם, גבינה וממרח בהתאם לתפריט השבועי.

צהרים וערב – כריכים. 

כללים בנושא תזונה

פקודת נציבות 01.22.00, ״שמירת הכשרות בשירות בתי הסוהר״ (28.3.2019 ).

נוהל חטיבת לוגיסטיקה מס’ 02-4015 ״הסעדת אסירים וסגל״ (16.9.2019).

נוהל חטיבת לוגיסטיקה מס’ 02-4010 ״ועדות המזון בשב״ס”  (10.11.2021).  

נוהל מערך רפואה מס׳ 02-2011 ״מזון דיאטטי לאסירים״ (23.4.2018)

נוהל חטיבת תקון מס’  30-1005 – “מתן מזון בכשרות מהדרין” (16.12.2019)

נוהל חטיבת תקון מס’ 30-1102 – “שמירת הכשרות במטבחים ובחדרי האוכל בשירות בתי הסוהר” (13.4.2022)

3) טיפול רפואי לאסירים בבית הכלא

בהתאם להוראות החוק והנהלים, אסיר זכאי לקבל את הטיפול הרפואי הנדרש למען שמירה על בריאותו ותנאי השגחה מתאימים לפי דרישת רופא שירות בתי הסוהר. השירותים הרפואיים כפי שהוגדרו על ידי משרד הבריאות ישמשו קו מנחה בהחלטות גורמי מערך הרפואה בשירות בתי הסוהר. המערך הרפואי יופעל בהתאם לנהלי מחלקת רפואה. 

יצויין כי מימון עלויות טיפול בעצור/אסיר עד שנה יושת על קופת החולים בה הוא מבוטח. אופן ההפניה לטיפול רפואי במוסד חוץ והמימון פורטו בנוהל מחלקת רפואה מס’ 02-1004 – “טיפול רפואי לעצורים/אסירים עד שנה” (20.1.2020)

בכל בית סוהר יש מרפאה כללית ומרפאת שיניים אשר לצד טיפול בפניות האסירים, מבצעות בדיקות רפואיות שגרתיות. לכל אסיר מנוהלת רשומה רפואית ממוחשבת בה יהיה רשום התלונות הרפואיות של האסיר, בדיקות האסיר, ממצאי הבדיקות, האבחונים ודרכי הטיפול.

כחלק מתהליך הקליטה למשמורת שירות בתי הסוהר, מוחתם האסיר על טופס ויתור סודיות רפואית, רופא שירות בתי הסוהר יברר אם האסיר היה במעקב/ טיפולים רפואיים בעבר ויקבל כל הפרטים אודות הטיפול.

• כל אסיר הנקלט למשמורת בתי הסוהר, לרבות אסירים המתקבלים מבית סוהר אחר, ייבדק ע”י חובש תוך 24 שעות מהקליטה וע”י רופא בית סוהר תוך 48 שעות מהקליטה.
• אסירים החוזרים מחופשה או בריחה או אשפוז או בדיקת רופא מומחה או בדיקת מיון יובא למרפאה לצורך בדיקה רפואית עם חזרתם למתקן הכליאה.
• אסירים שאמורים להיכנס לבידוד או תא הפרדה צריכים להיבדק ע”י רופא מתקן הכליאה, ובהיעדרו ע”י חובש, לוודא שאין מניעה רפואית להחזקתם בבידוד או הפרדה. בדיקה תערך גם במשך ההחזקה בתנאי הפרדה.
• כל אסיר ייבדק ע”י רופא לפני שחרורו מבית הסוהר, ובתום ריצוי תקופת המאסר הוא זכאי לקבל תמצית סיכום מצבו הרפואי וכן טיפול תרופתי הכרחי לפרק זמן של עד 48 שעות.
• במהלך בדיקה ו/או טיפול רפואי ע”י איש צוות רפואי של שירות בתי הסוהר תישמר צנעת הפרט של הכלוא, זאת בהתאם לנוהל 02-2001 – שמירה על צנעת הפרט של אסיר/ה בעת בדיקה/טיפול רפואי (2.6.2019)

• על פי חוק זכויות החולה – המידע הרפואי שייך למטופל והינו חסוי, המידע ניתן לצפיה על ידי המטופל, בא כוחו והצוות הרפואי המטפל באסיר. מסירת המידע תתבצע בהתאם לקבוע בנוהל מחלקת רפואה 09-2001 “העברת מידע רפואי” (8.12.2022)

• אסיר זכאי לקבל חוות דעת רפואית נוספת, האסיר יישא במימון עלות חוות הדעת , האישור ינתן על בסיס החלטת רופא שירות בתי הסוהר ובהתאם לנוהל פקודת נציבות מס׳ 04.46.00 ״כניסת רופאים מומחים פרטיים לבתי סוהר לצורך מתן חוות דעת שנייה״ (12.09.19)

רופאים מומחים יבקרו בבית הסוהר בהתאם לצורך וכפוף להחלטת הקרפ”ר (קצין רפואה ראשי).

בהתאם להחלטת רופא, יופנה לאסיר לבדיקת רופא מומחה או מסגרת טיפולית מחוץ לכתליי בית הסוהר.  זאת בהתאם לנוהל מחלקת רפואה מס’ 02-1005 – טיפול רפואי לאסירים במוסדות חוץ (עודכן ביום 8.12.2020)

 יציאה לבדיקה תהיה בליווי יחידת נחשון (ראה מידע על יחידת נחשון באתר שירות בתי הסוהר https://www.gov.il/he/Departments/General/special_units.

• רכישת אביזר רפואי עבור אסיר תבוצע באמצעות שירות בתי הסוהר בלבד ובכפוף לצורף רפואי. תהליך הרכישה ומימונו בהתאם ליתרה בחשבון האסיר ויכולת התשלום שלו, מפורטים בנוהל מחלקת רפואה 01-2009 ״הסדרת תהליך רכישת אביזרים רפואיים” (14.10.2021)
• טיפול רפואי או אביזר רפואי חריג או בהיקף חריג יינתן בהתאם להחלטת ועדת חריגים אשר פועלת בהתאם לנוהל מחלקת רפואה 04-0003 ״ועדת חריגים רב מקצועית בנושאים רפואיים״ (25.5.2022)
•  
• טיפול שיניים לאסירים
• אסירים זכאים לקבל טיפולי שיניים בהתאם לנוהל מחלקת רפואה 03-1001 ״טיפול שיניים לנתונים במשמורת שירות בתי הסוהר״ (15.2.2022)
• אסיר הנזקק לטיפול שיניים יפנה לחובש האגף.
• עזרה ראשונה, טיפול משמר, טיפול כירורגי יינתנו ללא תשלום , טיפול פרותטי יינתן על חשבון האסיר, קיימת אפשרות להשתתפות שירות בתי הסוהר בהתאם ליכולת התשלום של האסיר, אשר נקבע בהתאם ליתרה המצויה בחשבונו.
• תכנית טיפול תבוצע באחד משני המפגשים הרפואיים הראשונים עימו. רופא השיניים יבדוק אחת לשלושה חודשים את רשימת האסירים ויזמן לטיפול, מי שלא נבדקו במרפאת השיניים של שירות בתי הסוהר ומי שיש לו הפניה בתחום פה ולסת.
• עזרה ראשונה תינתן בכל שעות פעילות מרפאת השיניים.
• במקרה של טיפול שיניים דחוף שאינו בשעות פעילות המרפאה, חובש שב״ס יפנה טלפונית לרופא השיניים היחידתי לקבלת הנחיות.

כללים בנושא טיפול רפואי

פקודת נציבות מס׳ 04.44.00 ״הטיפול הרפואי באסיר״ (15.05.19)

נוהל מחלקת רפואה מס’ 02-1004 – “טיפול רפואי לעצורים/אסירים עד שנה” (20.1.2020)                                                                  

פקודת נציבות מס׳ 04.46.00 ״כניסת רופאים מומחים פרטיים לבתי סוהר לצורך מתן חוות דעת שנייה״ (12.09.19)

נוהל מחלקת רפואה 09-2001 “העברת מידע רפואי” (8.12.2022)

נוהל מחלקת רפואה 04-0003 ״ועדת חריגים רב מקצועית בנושאים רפואיים״ (25.5.2022)

נוהל מחלקת רפואה 03-1001 ״טיפול שיניים לנתונים במשמורת שירות בתי הסוהר״ (15.2.2022)

נוהל מחלקת רפואה 03-1017 “טיפול שיניים בבית הסוהר ע”י רופא שיניים פרטי” (15.2.2022)

נוהל מחלקת רפואה  01-2009 ״הסדרת תהליך רכישת אביזרים רפואיים” (14.10.2021)

נוהל מחלקת רפואה  02-1005 “טיפול רפואי לאסירים במוסדות חוץ” (8.12.2020)

נוהל מחלקת רפואה 02-2001 – “שמירה על צנעת הפרט של אסיר/ה בעת בדיקה/טיפול רפואי” (2.6.2019)

לנהלים נוספים בנושא רפואה, מומלץ לעיין באתר שירות בתי הסוהר בנהלי מחלקת רפואה

בשירות בתי הסוהר  קיימות מגוון תוכניות טיפול ושיקום, עליהם אחראית חטיבת התקון, הכוללים מערכים בתחום הדת, התעסוקה, החינוך, הטיפול והשיקום.

כל אסיר עובר אבחון במסגרת הליך הקליטה לשירות בתי הסוהר ובבית הסוהר, על ידי עובד סוציאלי. בהתאם לתוצאות האבחון, ימליץ העובד הסוציאלי על מסגרת השיקום המתאימה לאסיר וכן על משך הטיפול. האסיר יקבל על כך עדכון.

עם תחילת ריצוי המאסר, מומלץ לפנות באופן יזום, עקבי וברור לעובד סוציאלי, ולבקש להשתלב במסגרת מתאימה.

מומלץ לבקש אישור לבקשה להשתלב בטיפול.

אסיר שפנה וביקש להשתלב בטיפול אך קיבל תשובה שלילית או לא קיבל תשובה כלל תוך  זמן סביר, יכול להגיש עתירה לבית המשפט בנושא.

למידע על מסגרות השיקום הקיימות בשירות בתי הסוהר, ראה “חטיבת התקון” באתר שירות בתי הסוהר.                                         

https://www.gov.il/he/departments/topics/education-care-rehabilitation-and-religion/govil-landing-page

 להשתלבות במסגרת טיפולית ושיקומית בכלא יש השלכות ממשיות על תנאי המאסר, האפשרות לחופשה, שחרור מוקדם ושיקום לאחר שחרור.

ראה גם דו”ח מבקר המדינה – “שיקום אסירים בישראל”. 18.05.2021

https://www.mevaker.gov.il/(X(1)S(jegopd4a0jfuko5a3rov0qjk))/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/5272-5.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1

כללים בנושא שיקום:

סעיף 11ג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל”ב-1971

תקנות בתי הסוהר (פעילות פנאי או חינוך), תשע”ז-2016

פקודת הנציבות 04.70.00 “פעילות חינוך לאסירים” [מתאריך 28.5.2017]

נוהל שרות בתי הסוהר מספר 20-2001 “חינוך והשכלה״ [עדכון אחרון מיום 26.04.2010]

נוהל שרות בתי הסוהר מספר 20-2021 “מרכזי חינוך והשכלה״ [עדכון אחרון מיום: 02.06.2010].

נוהל שרות בתי הסוהר הפעלת מסגרות שיקום לאסירים בבתי הסוהר מספר 03-0002 [עדכון אחרון מיום: 22.07.2010]

פעילות חינוך ופנאי בבית הסוהר

בבתי הסוהר פעילויות חינוך ומתקני פנאי העומדים לרשותו של האסיר.

במסגרת החינוך ניתן ללמוד את השפה העברית וכן להשלים מסגרת שנות לימוד עד 12!

לימוד השפה והשלמת השכלה תיכונית תסייע בשילוב במסגרות הטיפול הקיימות בכלא ושילוב בקהילה עם השחרור.

פעילויות הפנאי מתקיימות בזמנים שונים בהתאם לבית הסוהר והאסיר יכול להשתלב בהם בזמנו הפנוי.

בין הפעילויות פנאי: ספריה, משחקי קופסא, תשבצים ותשחצים, נגישות למגזינים, כתבי עת ועיתונים (שהודפסו בישראל), מתקני ספורט וכושר, חוגים בתחומי אומנות, ציור, פיסול, מוזיקה ועוד.

השתתפות בפעילות הפנאי וכן היתר להחזיק חומרי פנאי בתאו של האסיר, תלויים בסטאטוס האסיר כפי שנקבע עלי ידי שב״ס ולאישור מפקד בית הסוהר בהתאם לכללים שנקבעו בנהלי שירות בתי הסוהר.

חשוב לדעת! כל השתתפות בפעילות חינוך ופנאי וכן קבלה או החזקה של ציוד פנאי בתא, דורשים אישור של מפקד אגף ותאום עם ראש תחום חינוך וכפופים לשיקולים ביטחוניים.

כללים בנושא פעילות פנאי

פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל”ב-1971, סעיף 11ג  

תקנות בתי הסוהר (פעילות פנאי או חינוך), תשע”ז 2016

פקודת הנציבות 04.71.00 “פעילות פנאי לאסירים” [עדכון אחרון: 25.09.2017]

פקודת הנציבות 04.33.00 “החזקה, אחסנה ושינוע פריטי ציוד של אסירים” [עדכון אחרון 04.12.2012].

שכר בגין עבודת אסירים

כל אסיר זכאי לשכר בגין עבודתו.

– עבודות שוטפות – גמיש, 200-700 ₪ לחודש.

– מדרשה וחינוך – תלמידים – 5 ₪ ליום.

-השכר לעבודה במפעלי שירות בתי הסוהר– בד”כ יינתן בהתאם לתפוקת עבודת האסיר, ולא על בסיס שעתי.

-שכר לעבודה במפעלי יזם פרטי – יהיה שכר “סביר”, למעסיק אין חובה לשלם שכר מינימום. לאחרונה נקבע בפסיקה כי על הנציב לקבוע “ערך גמול שעתי חדש” לעבודת אסירים, שיתאים לשכר המינימום המקובל. לכן, כיום השכר השעתי לעבודות במפעלי יזם פרטי עומד על 18.90 ₪ לשעה.

כללים בנושא שכר אסירים:

סעיף 48 לחוק העונשין התשל”ז -1977;

סעיפים 17-13, 52א-60 לתקנות בתי הסוהר;

פקודת נציבות 04.62.00 “כללים בדבר תעסוקת אסירים בבתי סוהר ומחוץ להם” [עדכון אחרון 06.04.2017]

• מערך הסיווגים בשבס- כללי

עם כניסת האסיר למאסר ובמהלכו, נקבע סיווגו על פי כללי שירות בתי הסוהר ובהתאם לרמת מסוכנותו וסוג העבירה בה הורשע. סיווג האסיר משפיע על תנאי הכליאה של האסיר, מקום החזקתו והטיפול שינתן לו.

קיימים מגוון סיווגים המעוגנים בפקודות הנציבות ונהלי שירות בתי הסוהר.  להלן יוצגו סוגי הסיווגים העיקריים והמאפיינים המרכזיים שלהם וכן פקודת הנציבות הרלוונטית. מומלץ לעיין במלוא הכללים המופיעים בפקודה.

כללים בנושא סיווג אסירים

פקודת נציבות 04.40.00 ״חופשות אסירים״ (2.4.2020).

פקודת נציבות 04.09.00 ״הגדרת אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה״ (17.01.2022).

פקודת נציבות 04.06.00 ״אבחון, מיון, טיפול והחזקת עצורים/אסירים טעוני פיקוח״ (08.12.2022).

פקודת נציבות 04.04.00 ״אסירים טעוני הגנה״ (14.10.2021).

פקודת נציבות 04.54.03 “אופן עבודת ועדות משרדיות ובין-משרדיות לעבירות במשפחה – אלימות וגילוי עריות” (תאריך עדכון אחרון: 05.01.2017).

פקודת נציבות 04.05.00   “תהליך הגדרת אסיר ביטחוני” (עדכון אחרון 29.10.2020).

פקודת נציבות 03.02.00  “כללים ביחס לאסירים ביטחוניים” (עדכון אחרון 15.11.2020)

• קביעת קטגוריה לחופשות

• פקודת נציבות 04.40.00 חופשות אסירים (2.4.2020)-פרק ב’
• הסיווג לקטגוריה יעשה בסמוך לקליטת האסיר בשירות בתי הסוהר.
• הסיווג נעשה על ידי וועדת קטגוריות (הוועדה המשותפת – נציג שב”ס + נציג משטרה) לאסירים המרצים יותר משנת מאסר.
• הסיווג לקטגוריה יקבע את האפשרות לאישור יציאת האסיר לחופשה והתנאים שיוטלו עליו. הסיווג ייעשה על בסיס רמת מסוכנותו של האסיר ופרמטרים נוספים.
• ישנן 3 קטגוריות:
• קטגוריה א’ מסווגים אסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור אל לביטחון המדינה, למעט אם נציב שירות בתי הסוהר אישר חופשה מטעמים מיוחדים או מטעמים הומניטריים.
• קטגוריה ב’1 מסווגים אסירים שכל יציאה שלהם לחופש מותנית באישור אח”מ/קמב”ס וכפופה לתנאים מגבילים שייקבעו על ידם
• קטגוריה ב’2 מסווגים אסירים שניתן לאשר את יציאתם לחופשה בכפוף לתנאים מגבילים.
• על מנת לשנות את הקטגוריה שנקבעה על האסיר לפנות בבקשה מנומקת בכתב על ידו או על ידי עורך דינו לוועדת קטגוריות באמצעות ק. אסירים.

• סיכון גבוה לבריחה (סג”ב)
• פקודת נציבות 04.09.00 הגדרת אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (17.02.2022)
• אסיר יסווג כסג”ב אם עברו, התנהגותו, מצבו הנפשי, מידע אודותיו, מצביעים על קיום רמת סיכון גבוהה לבריחתו ממשמורת חוקית.
• להגדרת אסיר כסג”ב השפעה על תנועת האסיר בתוך כתלי הכלא ומחוץ לו. הוצאה של אסיר מחוץ לאגף (לתעסוקה, חינוך) תעשה תחת ליווי ובהתאם להנחיות מפקד בית הסוהר. הוצאת אסיר סג”ב מחוץ לבית הסוהר תעשה בליווי בלבד, כאשר האסיר יהיה כבול ואזוק.
• אסיר יוגדר כסג”ב בהחלטת סגן מפקד מחוז, על סמך המלצת קצין אגף מבצעים של בית הסוהר, וקצני המודיעין של בית הסוהר והמחוז. ההחלטה צריכה להיות מנומקת בכתב על גבי טופס ייעודי.  יש לבחון את הגדרת האסיר כסג”ב אחת לחצי שנה. הבחינה תעשה על ידי ועדה מחוזית לניהול אסירים שתעביר המלצתה לסממ”ז. על פי נהלי שירות בתי הסוהר הבדיקה נעשית גם ללא פניה.
• לביטול ההגדרה כסג”ב יש לפנות בבקשה לוועדה המחוזית לניהול אסירים (שתעביר המלצתה לסגן מפקד המחוז). על החלטת הועדה המחוזית, ניתן להגיש עתירת אסיר.

• טעון פיקוח (ט”פ)
• פקודת נציבות 04.06.00 אבחון, מיון, טיפול והחזקת עצורים/אסירים טעוני פיקוח( 08.12.2022)
• אסיר טעון פיקוח הוא אסיר הזקוק להשגחה ולהתייחסות טיפולית מוגבלת בשל רמת תפקוד ירודה. קיימות שתי רמות להגדרת אסיר כטעון פיקוח:
• רמה א’: אסירים בעלי רמת תפקוד מינימלית וקשיי התנהגות והשתלבות מהותיים. זקוקים לתשומת לב ולהשגחה של הצוות הרב-מקצועי, בעלי מאפיינים כמו: מחלת נפש, הפרעת אישיות קשה, נכות קשה, פיגור, תחלואה כפולה ופוטנציאל לניצול. אסירים אלה יוחזקו, ככלל, באגף ארצי לטעוני פיקוח בביס”ר ניצן (מג”ן).
• רמה ב’: אסירים בעלי רמת תפקוד סבירה, בעלי יכולת השתלבות באגף רגיל או באגף ט.פ. במעשיהו, הזקוקים לליווי ותמיכה של הצוות רב מקצועי על רקע מאפיינים כמו: רקע פסיכיאטרי, פוטנציאל לניצול, פיגור, תחלואה כפולה ונכות.
• סיווג אסיר כט.פ תעשה על ידי ועדת טעוני פיקוח, ועדה רב מקצועית קבועה, המוסמכת לסווג, לשנות סיווג ולהסיר סיווג כאסיר ט.פ ברמה א’ או ב’ וכן להמליץ על קליטתו של אסיר ט.פ באגפי ט.פ או בתנאי הפרדה. הוועדה תבחן את הגדרתו של אסי כט.פ אחת לחצי שנה ותקיים מעקב אחר הטיפול בו.
• אסיר המוגדר כטעון פיקוח יוחזק באגף ייעודי בו יבוצעו פעילויות חינוך וטיפול מותאמות, ייערך ביקור שבוע של פסיכיאטר ורופא ויוצבו אסירים תומכים.

• טעון הגנה (ט”ה)
• פנק”צ 04.04.00 “אסירים טעוני הגנה” (14.10.2021)
• אסיר יסווג כטעון הגנה אם יש יסוד סביר להניח, על סמך מידע, שנשקפת סכנה לשלומו כתוצאה מאפשרות פגיעה בו ע”י אסירים אחרים. קיימות שתי רמות להגדרת אסיר כטעון הגנה.
• רמה א’: כאשר קיים יסוד סביר להניח שנשקפת סכנה ממשית לחייו של אסיר בכל מקום שבו ישהה במחיצת אסירים אחרים לרבות באגפים ט.ה – האסיר יוחזק כלל בהפרדה בתא בודד ובהגבלת מגע עם האסירים באגף.
• רמה ב’: כאשר לא קיימת סכנה כאמור, ניתן להסתפק בהשמתו של האסיר באגף ייעודי שבו קיימת הגבלת מגע בין אסירי האגף לבין יתר האסירים אך לא קיימת הגבלת מגע בין האסירים בתוך האגף.
• בפקודת הנציבות נקבעו מספר עילות להגדרת אסיר כט.ה לדוגמא: שיתוף פעולה שנחשף עם רשויות החוק; סכסוכים בין קבוצות עבריינים; אסירים שהפרו את כללי ההתנהגות המקובלים בחברה העבריינית ועוד.
• אם האסיר חש כי נשקפת סכנה לשלומו, הוא יכול לבקש להיות מוגדר כטעון הגנה.
• ההגדרה כטעון הגנה תיבחן אחת ל18 חודשים.
• ניתן להשיג על ההחלטה לסווג אסיר כט.ה באמצעות מנהל בית הסוהר.

• אלימות במשפחה ( אלמ”ב ופרופיל אלמ”ב)

• פקודת נציבות 04.54.03 – “אופן עבודת ועדות משרדיות ובין-משרדיות לעבירות במשפחה – אלימות וגילוי עריות”(05.01.2017)

ראה גם הוראות התע”ס 3.28 “מניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה”.

אסיר יוגדר כאסיר אלמ”ב אם הוא מרצה מאסר בגין עבירות אלימות כלפי “בן משפחה” או אם ניסה או איים לבצע עבירות אלימות כלפי בן משפחה.

בן משפחה – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991, לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר. כלומר:

• בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית.
• קטין או חסר ישע המתגורר עם האסיר, ו/או אשר האסיר אחראי עליו לצורכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו.
• אסיר יוגדר כאסיר בפרופיל אלמ”ב אם מתקיימת שנקבעו בסעיף 5(ב) לפקודת הנציבות וביניהם: האסיר מרצה מאסר בגין עבירות אלימות כלפי מי שאיננו “בן משפחה”, אך קיים קשר משפחתי אחר והרקע לביצוע העבירה קשור במערכת יחסים זוגית או משפחתית בין האסיר לנפגע העבירה, אסיר שיש לגביו מידע מתועד על הליך פלילי בגין עבירות במשפחה (שהתרחש לפני פחות מ-3 שנים).
• סיווג אסיר כאלמ”ב משפיע על תנאי המאסר כגון על יציאה לחופשות, התייחדות, טיפול או תעסוקה, שחרור מוקדם ועוד.
• וועדת אלמ”ב תתכנס בעניינו של אסיר פעם בשנה לדון בהמלצותיה לטיפול המתאים לאסיר, להוצאתו לחופשות, בבקשות התייחדות ו/או שחרור מוקדם. חוות דעת ועדת אלמ”ב מסתמכת על חומר בעניינו של האסיר אשר מועבר אליה מידי שירות בתי הסוהר, על טיעוני האסיר המועברים בכתב על ידי שירות בתי הסוהר ועל חומר בנוגע למשפחתו של האסיר ולקורבן העבירה המועבר מטעם הגורמים הסוציאליים בקהילה.
• לאסיר הזכות לפנות לוועדה טרם היא התכנסה, ולהגיש את טיעוניו בכתב ולצרף מסמכים נלווים.
• לאסיר המסווג אלמ”ב מסגרות טיפול ייעודיות, קבוצתיות ופרטניות וכן אגפים ומחלקות ייעודיות לטיפול ושיקום.
• אסיר יכול לבקש להסיר סיווג אלמ”ב על ידי הגשת בקשה מתאימה למפקד הכלא, וככל שהבקשה נדחית באפשרותו להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט. לבקשה רצוי לצרף מסמכים תומכים. כמו כן, ניתן לפנות למעריכי מסוכנות פרטיים על מנת להציג חוות דעת נגדית באשר למסוכנות האסיר.

• בטחוני
• פקודת נציבות 04.05.00 – “תהליך הגדרת אסיר ביטחוני” (עדכון אחרון 29.10.2020).
• אסיר העונה על אחד הסעיפים הבאים או יותר יוגדר כאסיר ביטחוני:
• אסיר שנחשד, שנאשם או שהורשעו בעבירה שהוגדרה כעבירה ביטחונית מבהקת או עבירות בעלות אופי לאומני או מניע לאומני.
• אסיר שהשב״כ קבע בחו”ד כי המעשים שבגללם הוא הורשע, מעידים על מסוכנות ביטחונית.
• כל מי שנחשד, נאשם או הורשע בשיתוף פעולה עם ארגון טרור, או אדם בעל מניע לפגוע בביטחון המדינה. שיתוף הפעולה עשוי להיות אקטיבי או פאסיבי, בעצימת עיניים או אדישות אל מול כל פעולה שעשויה להיות סיכון או פגיעה בביטחון המדינה.

אסירים ביטחוניים מוחזקים בדרך כלל באגפים נפרדים, ביחד עם אסירים ביטחוניים אחרים.

באופן כללי ומלבד מספר חריגים שנקבעו בפקודת הנציבות, אסירים ביטחוניים לא זכאים לקבל במסגרת מאסרם את האפשרות להשתמש בטלפון, להשתלב בסבב חופשות, לקיים מפגשי התייחדות, לקחת חלק בהליכים טיפוליים, שיקומיים וכדומה.

ניתן להימנע מהטלת מהגבלות אלה באופן מלא או חלקי, אם נקבע כי שני התנאים המפורטים מתקיימים ביחס לאסיר:

1. האסיר לא היה ואינו חבר בארגון עוין, ואם היה חבר- שהשתכנע השב״כ כי כל קשר כזה נותק, הן באופן ישיר והן באופן עקיף ולא ניתן להצביע על כל זיקה לארגונים עוינים.
2. ניתנה חוות דעת של השב״כ או גורם בטחוני אחר, רלבנטי, שאין מניעה ביטחונית להסיר מגבלות באופן מלא, או חלקי.

בסמכות נציב/ת שירות בתי הסוהר להקל בתנאים של אסיר שהוגדר ביטחוני

אסיר יכול להגיש בקשה בכתב לשינוי הגדרתו מ “אסיר ביטחוני” לאסיר “פלילי”.

סיווג כאסיר בטחוני עשוי לחול על אסירים ממוצאים שונים (ערבי, יהודי, אחר)

1)כללי

קיימים שלושה אופנים ליציאה מכתליי הכלא במהלך נשיאת המאסר. כל יציאה הינה בשיקול דעת גורמי שירות בתי הסוהר ומותנית בהתנהגות טובה ותנאים נוספים.                                                                

1. שילוב בסבב חופשות – לאסיר העומד בתנאים שנקבעו בפקודת נציבות 04.40.00 “חופשות אסירים (02.04.2020).
2. חופשה מיוחדת – לצורך ייחודי וחד פעמי ובהתאם לכללים שנקבעו בפרק ח לפקודת נציבות 04.40.00 “חופשות אסירים (02.04.2020).
3. יציאה בליווי אנשי שירות בתי הסוהר – בהתאם לכללים שנקבעו בפקודת נציבות 04.40.01 “הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר” (6.12.2017)

2 ) שילוב בסבב חופשות

אסיר העומד בתנאים אשר נקבעו בפקודת נציבות 04.40.00 “חופשות אסירים (02.04.2020). , יוכל להשתלב בסבב חופשות. שילוב בסבב חופשות הינה טובת הנאה, האישור לה ניתן בהתאם להחלטת הגורמים הרלוונטיים בשירות בתי הסוהר כשרשויות הכלא יכולות לדחות את הבקשה או לסרב לה. להלן יפורטו עיקרי הכללים, למלוא הכללים, מומלץ לעיין בפקודת הנציבות המפורסמת באתר שירות בתי הסוהר.

ניתן להגיש בקשה לשילוב בסבב חופשות לאחת תום ריצוי ¼ מתקופת המאסר ויתרת המאסר עד לסיום 2/3, לא עולה על 15 שנה. אסיר המרצה מאסר שלישי ולא חלפו 7 שנים מסיום מאסרו הקודם – יוכל להשתלב בסבב כאשר סיים לרצות מחצית מתקופת המאסר.

קיימים מספר גורמים המשפיעים על אפשרות האסיר להשתלב בסבב חופשות וביניהם: סוג העבירה שבוצעה, אופן התפקוד במאסר, נסיבות אישיות ועבר פלילי, מידע מודיעיני והסיכון הפוטנציאלי הקיים משילובו בסבב וכן סיווג מתאים בקטגוריות החופשות.

יציאה לחופשה ראשונה מותנית בחוות דעת של הגורמים מספר גורמים וביניהם : המלצת מנהל האגף, חו”ד קצין מודיעין, חו”ד עובד סוציאלי וחוות דעת הכוללת השתתפות בטיפול בקבוצות, חו”ד משטרת ישראל.

קיימות אוכלוסיות ייחודיות לגביהן יידרשו אישורים מגורמים נוספים לדוגמא:

• אסירי פשע חמור ושפוטים למאסרים ארוכים – בקשתם תיבחן על ידי וועדת מסוכנות שתפקידה להעריך את מסוכנות הציבור וסיכוי חזרתו לכלא לאחר החופשה. על דרך הכלל, החופשות שיאושרו לקבוצה זו יהיו קצרות יותר ובתדירות נמוכה יותר.
• אסירים המרצים מאסר בגין ביצוע עבירות מין- אישור בקשה לחופשה כפוף לקבלת אישור ממעריך מסוכנות בהתאם לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, אשר כולל התייחסות למסוכנות עדכנית העולה מהאסיר.
• אסירים חולים: חופשה של אסיר חולה מחייבת אישור רופא בית הסוהר כי אין מניעה מבחינה רפואית לצאת לחופשה. ככל שיש צורך, יפרט הרופא את התנאים הרפואיים הדרושים לצורך הוצאתו לחופשה.
• אסירים פגועי נפש: חופשה לאסירים פגועי נפש המטופלים ו/או מאושפזים תהיה כפופה לאישור חוות דעת מטעם מב”ן.
• אסירים תושבי חוץ: אסיר שהינו תושב חוץ יוכל לצאת לחופשה אם כל התנאים הבאים מתקיימים:
  • האסיר הציג כתובת בה ישהה בזמן החופשה בשטחי מדינת ישראל וכן פרטיו של תושב ישראלי שהסכים להיות ערב לכך שהאסיר ישהה בבית או יתלווה אליו לאורך החופשה.
  • האסיר הציג ערבויות לחזרתו.
  • שם האסיר נכלל בביקורת הגבולות.

לפני יציאה לחופשה יערך ראיון עם האסיר בו יידרש למסור את כתובת וטלפון מקום שהותו בחופשה. עם יציאת האסיר משערי הכלא, יקבל ת.ז/טופס שהייה וכן אישור חופשה בו מפורטים תנאי החופשה שנקבעו על ידי גורמי שירות בתי הסוהר, בין היתר – התייצבות במשטרה, הכתובת בו ישהה האסיר, שעות מעצר בית, איסור כניסה למקומות מסוימים ועוד.

משך ותדירות החופשה (ראה בהרחבה פרק ז’ לפקודת נציבות חופשות)

1. שלוש החופשות הראשונות אליהן יוצא האסיר יהיו עד 48 שעות.
2. מהחופשה הרביעית ואילך, תדירות החופשות ואורכן, יקבעו בהתאם למקובל באגף.
3. לאחר שהשתלב האסיר בסבב חופשות רגיל, ניתן לבקש לשנות ולהקדים חופשה או להאריך אותה, ובסמכות מפקד בית הסוהר לאשר את הבקשה.
4. אסיר עולם, אסירי פשע חמור ואסיר המרצה מאסר ממושך: שלושת החופשות הראשונות יהיו עד 24 שעות ותדירות החופשות תהיה אחת לחודשיים. שלושת החופשות הבאות לאחר יהיו עד 48 שעות בתדירות של פעם בחודשיים. החל מהחופשה השביעית, אסירים אלה יוכלו לצאת לחופשה בהתאם למקובל באגף.

3)חופשה מיוחדת או חריגה

בפרק ח’ לפקודת נציבות חופשות נקבעו רשימת ארועים מיוחדים, אליהם ניתן לאשר הוצאת עצור  ואסיר גם אם לא סיים לרצות תקופת מאסר מינימלית.

את הבקשה ליציאה לחופשה חריגה יש להגיש ככל הניתן, 45 יום לפני מועד החופשה או במועד הראשון בו התגלה הצורך ליציאה. אין חובה לאשר חופשה זו כיוון שזו נחשבת לטובת הנאה.  יציאה לחופשה מיוחדת תהיה על חשבון ימי המאסר, המאסר לא יוארך בגינה (כמו חופשה רגילה).  

כדי להגיש בקשה לחופשה מיוחדת על האסיר לפנות לקצין האסירים ולמלא טופס בקשה: בטופס על האסיר לפרט את פרטי האסיר, נסיבות המקרה, הנימוקים לקבלת הבקשה ופרטי הערבים.

הבקשה תועבר לגורמים הרלוונטיים בהתאם לסיווג האסיר (אסירי עולם לא קצובים/ביטחוניים/תושבי חוץ). שימו לב – מומלץ לקחת עותק מהבקשה ולשמור אצלכם! 

חופשה מיוחדת תינתן רק באחד מהאירועים המפורטים בפקודה ולהלן:

• ברית מילה/ זבד הבת – לרגל הולדת בן או בת האסיר.
• פדיון בן בכור של האסיר.
• בת/בר מצווה – בן או בת האסיר.
• נישואין – טקס נישואי האסיר או נישואי קרוב משפחה מדרגה ראשונה של האסיר.
• מחלה אנושה- ביקור קרוב משפחה מדרגה ראשונה החולה במחלה אנושה.
• לוויה – כשמדובר בפטירת קרוב משפחה מדרגה ראשונה של האסיר.
• אבל – כשמדובר בפטירת קרוב משפחה מדרגה ראשונה. משך החופשה יקבע תוך התחשבות במנהגי הדת של האסיר.
• עליה לקבר – לגבי אסיר יהודי מדובר בעליה לקבר קרוב משפחה מדרגה ראשונה ביום השלושים לפטירתו. לגבי אסירים בני דתות אחרות, מדובר ביום עליה לקבר בהתאם למנהגי דתם.
• אזכרה – אזכרה ביום השנה הראשון לפטירת קרוב משפחה מדרגה ראשונה באישור רב בית הסוהר.
• הכנת תכנית שיקום לאחר שחרור – להכנת תכנית שיקום לאחר השחרור, לפי המלצת קצין שיקום או ראש תחום עובדים סוציאליים או קצין אסירים או רב בית הסוהר.
• הליכי משפט – לצורך התייצבות בבית משפט אזרחי למתן עדות או לדיון אליו זומן האסיר שהוא אחד הצדדים להליך (“בעל דין”).
• רפואה – בשביל לקבל טיפול רפואי מחוץ לבית הסוהר, בתנאי שיש המלצה מרופא שירות בתי הסוהר ולפיה האסיר זקוק לטיפול שלא ניתן לספק לו באחד ממתקני השירות בתי הסוהר. ככל שמדובר ביותר מטיפול רפואי אחד לו נזקק האסיר, יש צורך לקבל חוו”ד רופא המחוז.
• נסיבות הומניטאריות – חריגות ומיוחדות כלומר חד פעמיות ויוצאות דופן.

יציאה לחופשה מיוחדת לצורך  אחד מהאירועים הבאים, תהיה על חשבון מכסת החופשות הרגילה של האסיר ותתקזז ממנה: ברית, פדיון הבן, בר/בת מצווה, נישואין, מחלה אנושה.

4)הוצאה בליווי שירות בתי הסוהר

פקודת נציבות מס’ 04.40.01 “הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר” (תאריך עדכון אחרון: 06.12.2017).

1. במקרים חריגים ומטעמים הומניטריים, ניתן להוציא אסירים ועצורים ממתקן הכליאה בליווי סוהרי שירות בתי הסוהר וככל שניתן לאבטח את יציאתם.
2. הוצאת אסיר בליווי שירות בתי הסוהר מיועדת לאסירים שלא יוצאים לחופשות באופן סדיר.
3. על האסיר להגיש בקשה להוצאה בליווי לידי קצין האסירים, ככל הניתן 45 יום לפני מועד היציאה. במקרים שהדבר אינו אפשרי, יש להגיש את הבקשה בסמוך לאחר גילוי הצורך ליציאה לחופשה.
4. במסגרת בחינת בקשת אסיר להוצאה בליווי ישקלו השיקולים הבאים: שיקולי כ”א במתקן הכליאה, מאפייני האסיר, שיקולים ביטחוניים רלוונטיים, מידת הסיכון לציבור, לאסיר ולצוות הליווי.
5. בהתאם לכך, לא תאושר בקשה ליווי שירות בתי הסוהר ככל שמדובר באירוע המתקיים במרחב הציבורי או בכל מקום אחר שבו אין לצוות המלווה מטעם שירות בתי הסוהר אפשרות לפקח ולאבטח את האזור ותנועת ההולכים והשבים.
6. הסמכות לאשר בקשה לליווי אסיר היא של נציב בית הסוהר וגורמים נוספים כגון: סגן הנציב, מפקד מחוז, סגן מפקד מחוז.

בהתאם לקבוע בפקודת נציבות, ניתן להגיש בקשה ליציאה בליווי שירות בתי הסוהר באחד מהמקרים הבאים:

• מחלה אנושה: לצורך ביקור בן משפחה מדרגה ראשונה החולה במחלה אנושה, נפגע פציעה אנושה או חולה במחלה קשה וממושכת (המונעת ממנו להגיע לבקר כלא).
• אזכרה: פטירת בן משפחה מדרגה ראשונה, ליום השבעה, ליום השלושים או ליום השנה הראשון.
• ברית מילה/זבד הבת – של בן או בת האסיר.
• בר/בת מצווה – של בן או בת האסיר
• נישואין –לצורך ביקור בן משפחה מדרגה ראשונה לרגל הנישואין.
• טקס נישואי האסיר – חשוב לדעת! ככל שהדבר מתאפשר, שירות בתי הסוהר ישאף לקיים את החתונה בתוך בית הסוהר (בהתאם לפקודת נציבות 04.21.00 https://www.gov.il/he/Departments/policies/042100 להלן).
• לוויה – של בן משפחה מדרגה ראשונה, במועד הלוויה או במועד סמוך לה.
• וועדת החלטה – וועדת החלטה הנוגעת לקטינים, בה נדרשת נוכחות שני הוריו של הקטין.

ישנם מספר גורמים אליהם ניתן לפנות ולהגיש תלונה, בעניינם של אסירים ועצורים. התלונה תוגש באמצעות האסיר או באמצעות גורם מסייע. בכל אגף, בסמוך למשרד מנהל האגף,  תוצב תיבת תלונות, לתוכה ישלשל האסיר/עצור את המעטפה. להלן יפורטו הגורמים ודרכי הפניה.

• שירות בתי הסוהר – פניית אזרחים בכל נושא הנוגע לתחום אחריות הארגון. הגשת תלונה בטופס מקוון באתר שירות בתי הסוהר בקישור הזה.
• המשרד לביטחון לאומי- אגף ביקורת פנימית- תחום הטיפול בתלונות אסירים ועצורים

ניתן לפנות למנהל תחום תלונות אסירים ועצורים (קת”א) אשר מטפל בתלונות ובפניות מצד אסירים ועצורים, בני משפחותיהם ועורכי דינם במגוון רחב של נושאים הקשורים לזכויות אסירים ועצורים, על פי חוק (כגון: ביקורים, העברות, חופשות, התייחדות, שינוי קטגוריה וכד’). הקת”א כפוף למבקר המשרד לביטחון לאומי ועורך בקרות בבתי סוהר על פי הנחיית המבקר. במקרים מסוימים ובאישור מבקר המשרד מתבצעת בדיקה הכוללת ראיונות עם אסירים ואף עם גורמים שונים בבתי הסוהר, הקשורים לתלונה.

תלונות ניתן להגיש בכתב באחת מהדרכים הבאות:

כתובת: רחוב קלרמון גנו, הקריה המזרחית, בניין ג’, ירושלים

דואר אלקטרוני: mevaker@mops.gov.il

טלפון: 073-365-7516

פקס: 02-5420833

ימים ושעות מענה טלפוני: א’, ג’, ה’ בין השעות 9:00 ל- 12:00

• נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה – ככל אזרח, גם האסיר או בני משפחתו רשאים להגיש תלונה כנגד רשויות המדינה בגין ארוע שבמסגרתו נפגע האסיר/עצור. לעיון באופן הפניה, ראה באתר מבקר המדינה כאן.

התלונה לקת”א במשרד לבט”פ/נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה/ נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. תוגש בכתב בציון שמו המלא של האסיר, נמען ובחתימתו. בכל אגף תוצב תיבה, לתוכה אליה ישלשל האסיר את המעטפה/המכתב הממוענים. אסיר רשאי להגיש את התלונה במעטפה סגורה. התלונה תועבר לגורמים ללא דיחוי.

• מפקד בית הסוהר – אסיר יוכל לפנות למפקד בית הסוהר כאשר לא התקבל מענה לפנייה שהגיש לגורמי הכלא – בהתאם להוראות פקודת נציבות 37.00. את התלונה יש להגיש בכתב או בעל פה בעת ראיון עם מפקד בית הסוהר. התשובה תינתן בכתב, הבהרות נוספות ניתן בעל פה. תשובת המפקד תינתן לאסיר בתוך שבעה ימים. (או שיודיע את הטעם שבשלו לא ניתן להשיב בתוך שבעה ימים). בעניין דחוף, תינתן תשובה בתוך שלושה ימים. בסמכות מפקד בית הסוהר להמליץ על מינוי רשות בדיקה (ראה ראה פקודת נציבות  01.10.00). במידה ולא התקבלה תשובת המפקד במועד או שהתשובה אינה מניחה את הדעת, ניתן לפנות לנציב/ת שירות בתי הסוהר.
• פניה למבקר רשמי – אסיר רשאי לפנות למפקד בית הסוהר להעביר פניה למבקר רשמי. אם הפניה למבקר ספציפי, הפניה תועבר אליו ישירות. במידה ומדובר בפניה למבקר רשמי, הפניה תועבר למרכז נושא המבקרים הרשמיים במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
• תלונה בגין ביצוע עבירה כלפי האסיר/עצור – ככל אדם, רשאי גם אסיר להתלונן במשטרה. עם קבלת הודעת האסיר על רצונו להגיש תלונה, יוזמן חוקר משטרה.

אם התלונה נגד סוהר, יוזמן חוקר מהיחידה הארצית לחקירות סוהרים (יאח”ס).

אם התלונה נגד שוטר,  יוזמן חוקר מהחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).

אם התלונה נגד  חוקר שב”כ – יוזמן חוקר מהמחלקה לבירור תלונות נחקרי שב”כ במשרד המשפטים (מבת”ן).

היחידה הארצית לחקירת סוהרים (יאח”ס, יחידת להב 433)

דואר: קריית הממשלה, הרצל 91, רמלה.

טלפון 08-9189400 / 08-9189412,

פקס 08-6476196.

• הגשת עתירת אסיר – אסיר יכול להגיש עתירה בכל נושא או עניין הקשור למאסרו/מעצרו. (לדוגמא: שלילת חופשות, יציאה לחופשה מיוחדת, שילוב בטיפול, שינוי סיווג, מעבר בין בתי כלא ועוד).

כללים להגשת העתירה:

1. טרם הגשת העתירה, על האסיר להגיש פניה מקדמית בכתב למפקד האגף. הפניה תוגש על גבי טופס פניה בשני עותקים ותיחתם על ידי מנהל האגף בצירוף ציון תאריך הפנייה, ועותק ממנה יימסר לידי האסיר.
2. לאחר הגשת הפניה וטרם הגשת עתירה יש להמתין “זמן סביר” לקבלת תשובה. לרוב, זמן סביר יחשב 30-45 ימים, תלוי באופי הבקשה. (במקרים חריגים, למשל מוות של קרוב משפחה מדרגה ראשונה באפשרותו של האסיר להגיש בקשה דחופה לשירות בתי הסוהר ולהמתין זמן קצר יותר)
3. ככל שהמענה שהתקבל אינו מספק, ניתן להגיש עתירה. העתירה תוגש בשלושה עותקים על גבי טופס ייעודי אותו ניתן לקבל ממפקד האגף. מנהל האגף יאשר לאסיר בחתימת ידו כי קיבל את העתירה.
4. על מפקד האגף לערוך בירור בתוך 48 שעות על מנת לנסות להביא לפתרון הבעיה. ככל שלא ימצא פתרון, יחתום האסיר בפני מפקד האגף, או קצין אחר על העתירה, על תצהיר וטפסים נוספים, ושב״ס יגישו את העתירה לבית המשפט. העתירה תוגש בתוך 96 שעות לבית המשפט המחוזי הרלוונטי.
5. העתירה כרוכה בתשלום אגרה – כ- 78 ₪ ככל שהעתירה מוגשת על ידי שירות בתי הסוהר, תשלום על ידי האסיר גם עלות ביול. ניתן לצרף לעתירה בקשה לפטור מאגרה ובה יש לציין את נסיבות הבקשה.
6. על החלטת בית המשפט בעתירת אסיר, אין זכות ערעור. ניתן להגיש “בקשת רשות ערעור” לבית המשפט העליון. את הבקשה יש להגיש תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה בעתירה.

חשוב לדעת –

• אין למנוע מאסיר להגיש עתירה!
• מומלץ לוודא קבלת תיעוד להגשת הבקשה המקדמית והעתירה.
• ניתן להגיש עתירה באמצעות עו”ד.
• אסיר המעוניין בייצוג עו”ד בעתירה אך אין באפשרותו לממן זאת, יכול לבקש מבית המשפט במסגרת העתירה כי ימונה לו עו”ד מטעם הסנגוריה הציבורית. בית המשפט יבחן את מצבו הכלכלי של האסיר ובהתאם לכך ולמורכבות נושא העתירה, יכריע בבקשה למינוי עו”ד.
• אסיר שיש לו קושי כלכלי לשלם אגרה יכול לבקש פטור מאגרה עם הגשת העתירה.
• ניתן לברר מספר עתירה ולעקוב אחר מועד הדיון או החלטות בתיק באמצעות מוקד המידע של נט המשפט.

כללים בנושא הגשת תלונה

פקודת בתי הסוהר נוסח חדש ה׳תשל”ב-1971 ,סעיף 62א׳

תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש”ם-1980

תקנות בתי המשפט (אגרות) תשס”ז 2007

פקודת נציבות 04.37.00, “הגשת תלונה על ידי אסיר ואופן הטיפול בה” (24.9.2020)

פקודת נציבות 01.10.00 “רשויות בדיקה” (23.4.2020)

פקודת נציבות 03.04.00 “מבקרים רשמיים” (25.6.2017)

פקודת נציבות 04.31.00 “מיצוי ההליך המנהלי ואופן הטיפול בעתירת אסיר” (30.04.17).

נוהל חשבות 07-1010 “תשלום אגרה בגין עתירת אסיר/בקשת רשות ערעור (15.12.2021)

התייחדות הוכרה בפסיקת בתי המשפט כזכות יסוד טבעית ואנושית העומדת לאסיר. על פי כללי שירות בתי הסוהר, התייחדות הינה טובת הנאה אשר תינתן בכפוף לעמידה בתנאים. האפשרות למתן התייחדות, עוגנה בפקודת הנציבות 04.47.00 “התייחדות אסירים ועצורים” [עדכון אחרון 23.05.2016]. מומלץ לעיין במלוא כללי הפקודה.

על מנת לקיים התייחדות יש להגיש בקשה (את הטופס ניתן לקבל ממפקד האגף) באמצעות מפקד האגף, סמכות    לאישור התייחדות נתונה למפקד בית הסוהר.

מי יכול להגיש בקשה להתייחדות?

• אסיר פלילי שאינו יוצא לחופשות.
• מי שעצור ועברו לפחות 6 חודשים מתחילת מעצרו/או חופשתו האחרונה.
• אסיר שהתחתן במהלך מאסרו – יכול לבקש התייחדות מייד לאחר אירוע הנישואין (ללא קשר למועד יציאתו לחופשה).

תנאים כלליים לאישור בקשה להתייחדות:

• מדובר באסיר או עצור שהתנהגותם חיובית (חוות דעת עובד סוציאלי וקצין מודיעין)
• קיים מסמך רפואי ולפיו אין כל מניעה רפואית לקיום ההתייחדות (לאסיר-מרופא הכלא, לבן הזוג
• אסיר/עצור נשוי – חובה להציג תעודת נישואין או רישום בתעודת הזהות
• אסיר/עצור, ידוע בציבור – יש להוכיח קיום משק בית משותף, למשך 12 חודשים לפחות לפני המאסר/מעצר. יש להציג אסמכתאות (ראה סעיף 3ג לפקודת הנציבות) לבקשה ולצרף תצהיר חתום על ידי עו”ד.
• אסירי אלימות במשפחה או גילוי עריות – נדרשת המלצה חיובית של וועדת אלימות במשפחה ו/או וועדת גילוי עריות.
• אסיר או עצור יכולים לבקש להתייחד עם החבר/חברה שלהם –מדובר במי שביקרו את האסיר במהלך המעצר/המאסר באופן תדיר במהלך השנתיים שקודמות לבקשת ההתייחדות.
• על החלטה שלא לאשר התייחדות, ניתן להגיש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי.

כללי ההתייחדות בעת המפגש בין האסיר לבן/בת זוגם:

• במרבית מתקני הכליאה, קיימים חדרי התייחדות.
• התייחדות מאושרת אחת לחודש, בימי חול בלבד, בכפוף לזמינות החדר במתקן.
• זמן המפגש הוא עד 8 שעות ובמקרים חריגים עד 12 שעות.
• ניתן להכניס להתייחדות מזון בכמות סבירה שנרכש בקנטינה ומצוי באריזה מקורית וסגורה. לא ניתן להחזיר מזון לאגף אלא אם הוא ארוז באריזה המקורית ואטומה.
• אמצעי מניעה ניתן לרכוש בקנטינה.
• בחדר ההתייחדות אין מצלמות. כל חצי שעה ידפוק הסוהר על הדלת ויוודא שהכל תקין.
• ככלל, לא ניתן להכניס תינוק לחדר התייחדות.

למסגרת המאסר כללים נוקשים וברורים. התנהגויות ופעולות שונות ייחשבו לעבירת משמעת בגינן ניתן להעמיד לדין ולהטיל ענישה משמעתית. לביצוע עבירת משמעת עשויה להיות השלכה על  תנאי החזקת האסיר, קבלת טובות הנאה, שילוב בטיפול, יציאה לחופשות, שחרור מוקדם ועוד. 

מהי עבירת המשמעת?

עבירת משמעת היא כל התנהגות העומדת בניגוד לחוק, לתקנות בית הסוהר או להוראות הסוהרים, בין אם במעשה, באי מעשה, בכתב, בשקר, במרמה או כזב, באלימות פיזית, נפשית או מילולית, ובכל מעשה הגורם לאי סדר, הפוגע בביטחון בית הסוהר, בעבודת הסוהרים או אסירים אחרים. לדוגמא : קטטה עם אסיר אחר, הגשת תלונה ללא יסוד, הוצאה ללא רשות מזון מהמטבח, השחתת מזון במזיד, הימנעות או או סירוב לשמור על ניקיון הגוף או הפרת הוראה המסדירה ענייני תסרוקת או גילוח, עזיבת מקום העבודה ללא אישור ועוד.

חובת דיווח: נוכח סוהר לדעת כי אסיר מבצע מעשה או מחדל המהווה לכאורה עבירת משמעת, חייב הסוהר לדווח על כך בכתב למפקד בית הסוהר.

החלטת מפקד בית הסוהר באשר לנקיטת הליכים: עם קבלת הדו”ח על מפקד בית הסוהר להחליט –

• האם יש מקום לשפוט את האסיר בדין משמעתי.
• במידה וכן, מיהו הגורם אשר ישפוט את האסיר.

יש מקרים בהם תועבר התלונה אל תחנת המשטרה הסמוכה לבית הסוהר, במקביל להליך משמעתי.

על האסיר להתייצב לדיון המשמעתי. סרב האסיר להופיע לדיון המשמעתי, יוסבר לו כי הדיון ייערך שלא בפניו וכי סירובו להופיע לדיון מהווה עבירת בית סוהר נוספת של סירוב הוראה.

הדיון המשמעתי

אסיר נאשם, יובא לדיון משמעתי בליווי סוהר בשעה ובמקום כפי שיורה קצין השיפוט. על קצין השיפוט לבחור במקום הולם, כדוגמת משרדו או משרד מנהל האגף.

ניתן לגזור במסגרת הדין המשמעתי מגוון עונשים ביניהם: התראה, אזהרה חמורה, קנס כספי (ייגבה על ידי ניכוי משכר העבודה או מכספים המצויים בפיקדונו) בידוד והפחתת ימי שחרור.

עונש על תנאי: הוטל עונש של בידוד ו/או עונש של הפחתת ימי שחרור, ניתן לקבוע כי העונש יהיה, כולו או מקצתו, על תנאי לתקופה של עד שנה.

המתקת עונש: הוטל עונש קנס או בידוד רשאי מפקד המחוז, לבטל את העונש או להקל בו על ידי הפחתתו או החלפתו בעונש קל ממנו. אסיר פונה בבקשה כתובה למפקד המחוז? או מפקד הכלא.

ביטול ההליך: אסיר אשר סבור כי נפל פגם מהותי בהליך, יוכל לפנות בכתב בתוך 30 יום ממועד סיום הדיון המשמעתי, בבקשה ליועמ”ש שירות בתי הסוהר לביטול ההליך. על החלטת יועמ”ש שירות בתי הסוהר ניתן להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי.

התיישנות עבירות ועונשים: לא יובא אסיר לדין משמעתי אם עברו 90 ימים מיום ביצוע העבירה. במניין התקופה כאמור לא תובא תקופה שבה התנהלה חקירה עקב העבירה.

כללים בנושא עבירות משמעת:

פקודת בתי הסוהר, סעיפים 62-56

תקנות בתי הסוהר, תקנה 18 ,תקנות 60א-60

צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לעניין עבירות בית סוהר( התשנ”א- 1991

פקודת הנציבות מס’ 04.13.00 “דין משמעתי אסירים” (25.05.2022)

• מרכז מידע טלפוני הרשות השופטת (נט המשפט)

מידע אודות תיקים המתנהלים בבתי המשפט על ערכאותיהם השונות; ביצוע תשלומים בתיקי בית משפט; ואישור הגעת פקס לבית המשפט תוך שלוש שעות ממועד שליחתו.

https://www.gov.il/he/departments/general/help_desk

פניה טלפונית :  077-2703333, *3852.

• אתר כל זכות

מאגר מידע על זכויות תושבי ישראל והדרך למימושן 

https://www.kolzchut.org.il

• נציב תלונות הציבור – משרד מבקר המדינה

הגשת תלונה על מעשה או מחדל של רשות מנהלית (כדוגמאת : שירות בתי הסוהר, משטרה, בית המשפט). אדם אחר יכול להגיש תלונה בשמו של הנפגע, בתנאי שהתקבלה הסכמתו של הנפגע.

https://www.mevaker.gov.il/he/Ombudsman/Pages/default.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1

ניתן להגיש תלונה:

בדואר, לכתובת: רח’ מבקר המדינה 2 (סמוך לקניון “סינמה סיטי”), ת”ד 1081, ירושלים 9101001.

בפקס: 02-6665204.

בדואר אלקטרוני, לכתובת: ombudsman@mevaker.gov.il.

באמצעות טופס מקוון https://www.mevaker.gov.il/he/Ombudsman/Pages/ComplaintForm.aspx

• הלשכה לסיוע המשפטי

 סיוע וייצוג בנושאי משפט אזרחי (משפחה, הוצאה לפועל, אפוטרופסות ועוד).

https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_justice_legal_aid/govil-landing-page

מידע בתיקים קיימים וקבלת סטטוס הטיפול בתיק*6405

פתיחת תיקים ושינוי מועד ריאיון 073-3927788

טלפון למתקשרים מחו”ל972-8-6831681

מענה טלפוני בימים א’ עד ה’, בין השעות 08:00 עד 16:00.

מחוז     פקס             דואר אלקטרוני

צפון       02-6462532          Naz-Siyua@justice.gov.il

חיפה     02-6467943          Haf-Siyua@justice.gov.il

תל אביב          02-6467717          Tlv-Siyua@justice.gov.il

מרכז     02-6468008          Mz-Siyua@justice.gov.il

ירושלים 02-6467611          Jer-Siyua@justice.gov.il

(כולל אשדוד ואילת)

דרום     02-6467672          Bsh-Siyua@justice.gov.il

• הסניגוריה הציבורית

ייצוג בהליכים פליליים לרבות שחרור מוקדם ממאסר, עתירת אסיר, קציבה וחנינה, זאת בהתאם לקבוע בחוק ובפסיקה.

https://www.gov.il/he/departments/public-defense/govil-landing-page

• המרכז לגביית קנסות

בקשות ובירורים באשר לחובות הנגבים על ידי המרכז (ביניהם – קנס ופיצוי פלילי).

https://www.gov.il/he/departments/topics/fines_collecting_center/govil-landing-page

טלפון 35592* או 073-2055000

מענה בימים א’-ה’ בשעות: 08:00-18:00

ובערבי חג בשעות: 08:00-12:30.

פקס: 02-6547799